לעתים קרובות, אדם אשר נמצא בתקופה לחוצה בחייו, או בעיצומו של משבר קטן או גדול, מרגיש דפיקות לב חזקות מהרגיל או חש מועקה בחזה. מתעוררת דאגה, שבעקבותיה מתחיל שחרור אדרנלין. אדרנלין הוא הורמון שמשתחרר בכל מצב פחד, בין אם מדובר בסכנה אמיתית ובין אם לא. בשלב זה המוח מגיב למצב חירום: הלב מזרים יותר דם לאברים, רמת החמצן בגוף עולה וגם רמת הסוכר בדם, האישונים מתרחבים וכל מערכות החירום של הגוף מתגייסות לקרב. הגוף מאבד את האיזון הטבעי שלו ונע בין עוררות יתר לבין אדישות, בין פרץ רגשות סוערים לבין קהות חושים ועייפות. זהו מעגל קסמים, שכן התהליכים הללו מגבירים את תחושת הסכנה שמגבירה את מערכות האזעקה וכך זה חוזר על עצמו.
אם התגובה הנורמלית לאירוע המאיים תשתבש ותגובת מערכת העצבים שלנו לאיום תמשך לזמן ארוך מידי, היא תהפוך לתגובה כרונית, מה שעשוי להוביל לחוויה טראומטית. ככל שהזמן חולף והטראומה לא נרפאה, המוח ומערכת העצבים ממשיכים להפריש הורמונים שמקורם בתחושת לחץ, כדי להתמודד עם איום שאינו קיים עוד בדרך כלל. אלו הורמונים רעילים למערכת העצבים, בעיקר כשהדבר נמשך ללא הפסקה והם פוגעים בתפקודים רבים וחשובים של המוח כגון: היכולת לפעול בהגיון מצטמצמת, תגובות אימפולסיביות, קושי לשמור על שלווה ואיזון נפשי.
התחושה תהיה תחושת אי שקט כללית, לעיתים ללא מודעות לכך שחוסר המנוחה והרגזנות הינם תוצר פנימי של גופינו. פעמים רבות אף נחפש אשמים בגורמים חיצוניים לנו.
השלב שבו אנחנו מתעוררים להגיב הוא הרבה פעמים כשיש מחלה או כאב, אשר מאותתים לנו על קיומה של בעיה כלשהי, בטיפול איזון גוף-נפש-רוח נאתר את המקור לבעיה וכך נוכל לטפל בה מין השורש. לא רק לטפל בסימפטומים. נעשה זאת על ידי חזרה ל"אישיות הראשונית", האמיתית, האותנטית שלנו. נתחבר מחדש לצרכים האותנטיים, האמת הפנימית והרצון לחיות את החיים במלואם. הגישה היא מטבעה תומכת, מטפחת ומזמינה ביטוי עצמי של מי שאנחנו באמת.
ּּּ
