חרדה היא מצב נפשי וגופני בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות על איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע או לא מודע. החרדה מתאפיינת בתחושות גופניות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד ותחושת עילפון/סחרור וכן במתח נפשי, חשש, דאגה ותחושות פחד.
חרדה נבדלת מפחד בכך שהיא רגש שלילי מעורפל שאיננו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקשור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית, בעוד שפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. כתוצאה מכך, פחד מביא לתגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה, הנתפסת כתגובה לדבר הבלתי ניתן לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנו, גורמת לתחושת חוסר אונים. עוצמת החרדה יכולה להשתנות מחרדה קלה ועד חרדה קיצונית ובלתי נסבלת.
לאורך חיינו אנו נתקלים בגורמים ובמצבים שונים המעוררים תגובות של פחד ובהלה, כמו מכונית המתקרבת אלינו במהירות כשאנחנו חוצים כביש, בחינות משמעותיות או דיבור בפני קהל.
רבים מאיתנו חווים "פרפרים בבטן" לפני מבחן או לפני דייט, ומתקשים להירדם לפני הרצאה או ישיבה אשר עשויים להשפיע על הקידום המקצועי.
השאלה היא מה ההבדל בין התגובות שלנו למצבים הללו?
מתי מדובר בתגובה נורמטיבית ומתי מדובר במצב של חרדה הגורמת לקשיים ולמצוקה נפשית? תחושת חרדה היא למעשה תגובה נורמלית למצב של לחץ. היא הכרחית להישרדות, אך כשהתחושה מופיעה ברמות גבוהות, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. אירועים רבים בחיינו מלווים בלחץ וברמה מסוימת של חרדה, אולם כאשר הסימפטומים הללו מתקיימים באופן חוזר ומשמעותי יש סיבה להניח כי ישנה בעיית חרדה משמעותית יותר.
